בבוקר סתווי יצאנו לטיול ברמת הגולן.
אני כותב בבוקר סתווי, למרות שלפי מזג האוויר באותו יום, נראה שאנחנו עדיין בקיץ. לפי הכתוב במידע לקראת הטיול, אנו צפויים לחזות בפריחה של אותם פרחים שמבשרים את בוא הסתיו.
מאחר ואני חובב פרחים (וכמובן אוהב לצלם אותם), מאד רציתי לטייל בין הפרחים. אבל לא האמנתי שבאמת נראה את הפרחים בטיול. מאז הקיץ לא ירד באזור כמעט גשם והכל נראה לגמרי צהוב ויבש.
התחלנו את הטיול בטיפוס קל למוצב לא מאויש של צהל בגבול עם סוריה על רכס בשָנִית. עלינו מעל תעלות הקשר והבונקרים וראינו את הגבול ממש מתחתינו, ואת כל סוריה פרושה לפנינו.
עמדנו ודיברנו והכרנו את החברים החדשים לטיול.
אחרי שכולם הצטלמו על רקע השטח הסורי, נסענו לנקודת ההתחלה של קטע ההליכה.
התחלנו ללכת בתוך יער. האדמה הייתה מכוסה בעשבים יבשים לגמרי.
פתאום עופר עצר את כולם וקרא לנו לראות את פרחי החלמונית הצהובה.
זה היה ממש מדהים. באמצע האדמה היבשה, פורח לו פרח בצבע צהוב חזק, בלי גבעול ועלי כותרת. פשוט כתם צהוב יפה באמצע השטח היבש.
אחרי כמה מטרים ראינו גם את פרח הסתוונית שהוא לבן-סגול.
כולם נגשו לראות ולצלם.
עופר הסביר לנו שזו דרכו של הצמח להתמודד בתחרות ההישרדות שלו עם פרחים אחרים. הוא פורח לפני כולם, עוד לפני הגשם הראשון, וכך כאשר באים החרקים ומחפשים צוף, הם מוצאים רק פרח אחד. תוך כדי מציצת הצוף, הם מאביקים אותו.
חשבתי שזה משהו שאנחנו (פנויים-פנויות) יכולים ללמוד מהפרח הזה. אנו יכולים להיות שונים מהאחרים וכך לבלוט כדי שיראו אותנו. הדרך לבלוט היא אישית לכל אחד.
המשכנו ללכת והגענו למעיין שנבע בין העצים. שמענו את זרימת המים בין האבנים.
הרבה מים לא היו בעונה יבשה כזו, אבל עדיין הייתה זרימה קולחת שהשקתה את השיחים והעצים באזור.
סיימנו את מסלול ההליכה ונסענו למצפה השלום לתצפית על הכנרת.
הגענו לשם בשעות אחר הצהרים המאוחרות, והכנרת הייתה מוארת באור נעים ורך.
המראה היה מפתיע ומרהיב. מיהרנו להצטלם ליד מעקה התצפית על רקע הכנרת.
משם ירדנו במדרגות ברזל אל שיפולי הרמה בכיוון הכנרת.
השטח היה מכוסה בעצים ושיחים, ושרשרות ארוכות של שיחי צבר, מלאים סברסים כתומים.
הלכנו עד לנקודת תצפית ואז השמש החלה לשקוע. עמדנו וצפינו בה בהנאה.
בשמיים היו עננים שהוסיפו למראה המרהיב.
המראה הרומנטי היפה גרם לכולנו להתחבר ולהתקרב. היה לי כיף לראות שלא היה אף אחד שלא התרגש מהשמש ששקעה לה לאיטה באופק שמתחתיה פרושה כל הכנרת.
אחרי תחילת השקיעה, מיהרנו חזרה במדרגות הברזל כדי לצפות בשקיעה ממרפסת התצפית למעלה.
השמש כבר שקעה, אבל היה מספיק אור לצילומים אחרונים.
משם חזרנו לאוטובוס שם חיכתה לנו תמר עם קפה ותה צמחים שהכינה לנו בבטן האוטובוס, יחד עם פרוסות עוגה וממתקים כדי לפנק אותנו לפני הנסיעה חזרה.
היה טיול נעים, במזג אוויר מצוין לטיול. ראינו את הפריחה הראשונה של הסתיו, וצפינו בשקיעה מעל הכנרת. הכרנו חברים חדשים, ושמחנו מאד להפגש עם החברים מהטיולים הקודמים. מצד אחד הקבוצה מגובשת ומצד שני מקבלים בזרועות פתוחות מטיילים חדשים שמחפשים ליהנות בטיול וליצור חברויות חדשות.
צילם וכתב: רונן הדס
התמונות הועלו לדף בפייסבוק: http://www.facebook.com/album.php?aid=45781&id=170011483025025
אני כותב בבוקר סתווי, למרות שלפי מזג האוויר באותו יום, נראה שאנחנו עדיין בקיץ. לפי הכתוב במידע לקראת הטיול, אנו צפויים לחזות בפריחה של אותם פרחים שמבשרים את בוא הסתיו.
מאחר ואני חובב פרחים (וכמובן אוהב לצלם אותם), מאד רציתי לטייל בין הפרחים. אבל לא האמנתי שבאמת נראה את הפרחים בטיול. מאז הקיץ לא ירד באזור כמעט גשם והכל נראה לגמרי צהוב ויבש.
התחלנו את הטיול בטיפוס קל למוצב לא מאויש של צהל בגבול עם סוריה על רכס בשָנִית. עלינו מעל תעלות הקשר והבונקרים וראינו את הגבול ממש מתחתינו, ואת כל סוריה פרושה לפנינו.
עמדנו ודיברנו והכרנו את החברים החדשים לטיול.
התחלנו ללכת בתוך יער. האדמה הייתה מכוסה בעשבים יבשים לגמרי.
פתאום עופר עצר את כולם וקרא לנו לראות את פרחי החלמונית הצהובה.
חשבתי שזה משהו שאנחנו (פנויים-פנויות) יכולים ללמוד מהפרח הזה. אנו יכולים להיות שונים מהאחרים וכך לבלוט כדי שיראו אותנו. הדרך לבלוט היא אישית לכל אחד.
המשכנו ללכת והגענו למעיין שנבע בין העצים. שמענו את זרימת המים בין האבנים.
הגענו לשם בשעות אחר הצהרים המאוחרות, והכנרת הייתה מוארת באור נעים ורך.
המראה היה מפתיע ומרהיב. מיהרנו להצטלם ליד מעקה התצפית על רקע הכנרת.
בשמיים היו עננים שהוסיפו למראה המרהיב.
אחרי תחילת השקיעה, מיהרנו חזרה במדרגות הברזל כדי לצפות בשקיעה ממרפסת התצפית למעלה.
צילם וכתב: רונן הדס
התמונות הועלו לדף בפייסבוק: http://www.facebook.com/album.php?aid=45781&id=170011483025025
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה