רשמי הטיול לגילבון לגילאי 25-43

יצאנו בשבת 25/09/2010 לטיול בנחל גילבון התחתון.
המסלול היה הפעם שונה מהרגיל. בעצם, מצחיק אותי שכתבתי את זה. הרי כל טיול שיצאתי בתקופה האחרונה היה שונה מהאחרים וזה מה שכיף בטיולי עופרים.

אבל הפעם הטיול היה אתגרי, והצריך כושר גופני סביר (לא הייתה דרישה ללכת למכון כושר יום-יום כחודש לפני הטיול).
טיילנו ברמת הגולן בנחל גילבון, בחלקו התחתון של הנחל, ממפל גילבון לגשר הפקק.
מנקודת העצירה של האוטובוס, התחלנו לרדת בשביל

עד שהגענו לשפת המצוק מעל המפל.
שם התיישבנו לסיבוב היכרות כמקובל בטיולי עופרים לפנויים פנויות. הפעם כדי להוסיף עניין, בנוסף לפרטים הרגילים (שם, מקום עבודה, וכו'), התבקשנו להגיד גם מהו המאכל האהוב עלינו. היה נחמד ומשעשע לשמוע מה כל אחד ואחת מעדיף לאכול.

אחרי סיבוב ההיכרות, הלכנו לאורך שפת המצוק התלול

וראינו את המפל מתחתינו,

עד שהגענו לשביל הירידה התלול שהוביל אותנו עד למפל הגילבון. בדרך היינו צריכים לחצות את הנחל על גבי הסלעים הגדולים שהיו בתוכו.

כשהגענו למפל המרשים בגובה מעל 40 מטרים ולבריכה שלפניו, היו כאלה שזינקו מייד למים, שחו אל המפל, והתיישבו או נעמדו מאחוריו. היו כאלו שנכנסו לבריכה ונשארו קרוב לשאר הקבוצה שלא נכנסה למים, וישבו לנוח בצל העצים.

~

~

כשכולם גמרו ליהנות מהמפל המרענן ומהבריכה, יצאנו בהליכה לאורך המצוק לכיוון מערב.

בדרך ליוו אותנו חצבים פורחים שגם החרקים נהנו מהם.

השביל עבר מהגדה האחת של הנחל לשנייה. שוב היינו צריכים לטפס על הסלעים הגדולים, רק שכאן זה היה קשה קצת יותר. זה יצר הזדמנות טובה לגברים שבחבורה לעזור לעלמות החן כדי לעבור בבטחה את הנחל.

השביל הצר עבר לגדה השנייה והתחיל לטפס.

 אחרי העלייה, הגיעה הירידה. אבל בגלל שהשביל עבר במסלול מסולע, הירידה הייתה מעט אתגרית. חיים וע'נם החובש המדהים שלנו עבדו קשה כדי לעזור לאנשים במאסף.

אחרי הירידה הגיעה עוד עלייה (איך לא), ואז הגענו לשטח ישר ובו סלעים ועשבים וקוצים יבשים.

המשכנו בשביל והגענו לבריכת הקצינים. רובנו התיישבנו בצל העצים הגדולים ליד הבריכה ורק מספר אנשים בודדים נכנסו לטבול.

היה ממש נעים לשבת או לשכב ליד העצים בצל ביום חם שכזה. גם הקרבה למים עזרה להוריד את החום ליד הבריכה.

אז קיבלנו אזהרה חמורה: לא לסטות מהשביל לשום צד. בשני צידי השביל היו שדות מוקשים מסומנים.

המשכנו במורד השביל המסולע שעבר ליד הנחל, ולפעמים נאלצנו לדלג על אבנים בתוך הנחל.

הגענו לטחנת קמח ישנה ושם ירד לו מפל קטן מקיר הטחנה ונראה כל כך מזמין עד שמספר אנשים נכנסו מתחתיו, חלק בבגדי ים וחלק בבגדי ההליכה.
~

~
אחרי הטבילה והתרעננות הלכנו בשביל לכיוון נקודת המפגש עם האוטובוס. השביל עבר שוב בתוך הנחל. ברוב הזמן ניתן היה ללכת על האבנים, אבל היו קטעים של בוץ.

כשסיימנו את הקטע הרטוב ראינו שמספר נעלים וסנדלים לא עמדו בעומס של המים והבוץ ופתחו פה רעב. מישהו בעל תושיה הוציא שקיות ניילון צהובות וקשר להם לנעלים את הפה (טוב, בעצם את הסוליה) כדי שיהיה אפשר להמשיך ללכת ולהגיע לאוטובוס.

הגענו לגשר הפקק, חצינו אותו בהליכה, והגענו לאוטבוס.

כשהגענו לאוטובוס ציפתה לנו ארוחה ממטעמיה של תמר – הנהגת המקסימה שלנו. היא הכינה מספר סירי אורז עם תוספות, כאשר האורז למעלה והתוספות למטה. כדי להגיש את הארוחה, תמר הפכה את הסיר, ויצאה לה עוגת אורז לתפארת.
כולנו התלהבנו מהאוכל כי זה נראה כל כך טעים. וכאשר הכנסנו את הביס הראשון לפה, נוכחנו שזה לא רק נראה טוב, זה היה ממש טעים.
~

~
תמר פרשה מחצלות ליד האוטובוס והיה נחמד לשבת ולאכול, ולנוח מההליכה המרתקת.

אחרי הארוחה תמר הכינה תה צמחים לכולם. ישבנו ולגמנו את התה הטעים וצפינו בשקיעה.

היה סיום מושלם לטיול אתגרי מהנה, בו היה שילוב מעניין של הליכה בטבע וטבילות במים.

צילם וכתב: רונן הדס
שימו לב: ניתן להוריד את התמונות מהבלוג למחשב שלכם, אבל הן ישמרו באייכות נמוכה המתאימה רק להצגה באינטרנט.
יותר תמונות מאשר בבלוג, וגם באייכות טובה יותר, ניתן למצוא באלבום התמונות של הטיול בכתובת:
http://picasaweb.google.com/ofarimtiulim/254302?feat=directlink