טיול מחוף הבונים לתל דור, זכרון יעקב לגילאי 27-44

בשבת ה- 2/10/2010 יצאנו לטיול קליל בקטע חוף ים מהיפים בארץ.
כשהקשבתי לתחזית מזג האוויר יום לפני, וגם בבוקר יום הטיול, שמעתי שעומד להיות עומס חום כבד וחום מעל הרגיל לעונה. חשבתי להתקשר לעופרים ולבטל, כי אין שום סיבה לסבול בטיול.
במחשבה שניה החלטתי שעופר מחברת עופרים טיולים הוא מנוסה וידע להתאים את הטיול למזג האוויר. מעבר לזה, אף פעם אי אפשר לדעת איך יהיה בדיוק.
בסופו של דבר, כאשר הגענו לשמורת חוף הבונים וירדנו מהאוטובוס, הרגשנו את החום הכבד. אבל זה היה רק לזמן קצר עד שהגענו לחוף הים (מרחק קצר). בחוף, נשבה רוח חזקה ונעימה מכיוון הים, שהפכה את היום החם ליום נעים מאד לטיול. אני בטוח שרוב תושבי המדינה שנשארו במזגנים לא נהנו כמונו מהרוח ומהאוויר.
בחוף התיישבנו במפרץ קטן מוקף גבעות כורכר.

הגבעה נתנה לנו צל בזמן סיבוב ההיכרות כנהוג בטיולי עופרים לפנויים פנויות. כל אחד ואחד הציגו את עצמם בקצרה לקבוצה.
חלק מהאנשים נעמדו להצטלם על רקע הים שנראה כמו בתמונות. החוף היה נקי, וללא מתרחצים.

התחלנו ללכת לאורך החוף בשביל מסודר לכיוון דרום. הגענו לגבעה קטנה ועליה תצפית מדהימה. למרות שהגבעה לא הייתה גבוהה, היא הייתה הגבוהה ביותר באזור ויכולנו לראות את כל הנוף מסביב ב-360 מעלות ללא הפרעה. עופר סיפר לנו על הנוף והסביר על האזור.

הופתעתי שאנו יושבים בתצפית ביום חם מאד, בשמש בלי צל, ומרגישים מאד נוח בגלל הרוח מהים.

המשכנו ללכת לאורך החוף ופתאום ראינו מעין סדק בסלע קרוב לים.

אפילו במרחק של מספר מטרים, קשה היה לראות בזה משהו מיוחד. אבל כשעמדנו ממש קרוב, נגלתה אלינו מעין מערה כחולה שיצרו מי הים בתוך סלע הכורכר.

המים הכחולים-ירקרקים נכנסו ויצאו מהמערה בקצב הגלים. במים היו הרבה מאד דגים שנהנו מהביטחון היחסי שהמערה נתנה להם מפני דגים טורפים.

כל המטיילים התפעלו מהמערה ולהקת הדגים הענקית וניגשו לראות אותה מקרוב ולהצטלם לידה.

בהמשך השביל חיכה לנו מפרץ צדפים גדול שכולו היה מרוצף בצדפים (באופן טבעי על ידי הים, כמובן).

אחר כך הגענו לקצה השמורה שסומן על ידי חבל וישבנו לנוח על הגבעה שצופה על הים.

בים ראינו שרידים של אוניה טבועה.

ירדנו מהגבעה.

הגענו למפרצון חולי ונחמד שבו הייתה הפסקה לטבילה בים. חלק מהמטיילים נכנסו מיד לים והיה קל לראות שהם נהנים מאד.

צילמתי גם בוידאו. היה ממש קשה להחזיק את המצלמה ולשמוע את האנשים בגלל הרוח החזקה.
~

~
אחרי הרחצה, השביל הוביל לתוך מחצבה עתיקה ושם קיבלנו הסברים על המקום.

כשהמשכנו בשביל הגענו לחוף שמוקף בסלעי כורכר.

באחד מהם יצר הים מעין מנהרה שמהחוף ניתן לראות דרכה את הים שמאחוריה.

עופר הסביר על הסלעים שנוצרו מהחיבור בין הצדפים והחול. ממבט מעל זה נראה סלע רגיל כאשר דורכים עליו. ממבט מקרוב ניתן לראות בבירור את הצדפים בתוכו.

משם הלכנו במפרץ על החול הרך.

ראינו שם אנשים שישנים באוהלים ומישהו שטף כלים במי הים. במקום סבון הוא השתמש בחול. זה ממש הזכיר לי את הסדרה בטלוויזיה "הישרדות".

כאן קיבלנו זמן לטבילה נוספת. חלק מהאנשים נכנסו למים במקום שהיו בו מים בין שני סלעים, וחלק נכנסו במפרץ הרחב יותר.
~

~
אחרי הרחצה עלינו על גבעה סמוכה וגילינו עיר עתיקה. ואת נופו המרהיב של מפרץ ענק.

אנשים מיהרו להצטלם על רקע הים והמפרץ.

היה כאן קטע מצחיק שמישהי נעמדה לצילום עם ידיים פרושות והזיזה אותן למעלה ולמטה כדי לקבל מספר תנוחות לצילום.

היא לא שמה לב שאחד הבחורים עמד מאחוריה וחיקה את תנוחת ידיה. אחרי שהיא שמה לב שכולם צוחקים, והיא לא ראתה מה מצחיק את כולם, היא הסתובבה וגילתה את החקיין, ואז הצטרפה לצחוק.

הסתובבנו מעט בין שרידי היישוב. מדהים היה לראות את גודלו. עלינו על הגבעה כדי להצטלם.

מישהי ניגשה אלי והציעה שתצלם אותי כדי שגם לי תהיה תמונה מהטיול. הודיתי לה על הצעתה בשמחה (על פי רוב אין לי תמונות שלי מטיולים כי אני תמיד מאחורי המצלמה).

המשכנו לקיבוץ נחשולים, התיישבנו בדשא  כדי לשמוע מחיים טריווקס על קרב מגע ולראות הדגמה של מספר תרגילים. חלק מהמטיילים נשכבו על הדשא.
חיים סיפר על תולדות קרב המגע ובעזרת מתנדבים מבין המטיילים הראה מספר תרגילים.
~

~
בסיום הסדנא עלינו לאוטובוס ונסענו לזיכרון יעקב ליהנות מהמדרחוב.

קיבלנו זמן לסיור עצמאי. כמו בכל טיול של עופרים, המטיילים שבתחילת הטיול הגיעו לבד, התיישבו חבורות חבורות במסעדות ובתי הקפה לאורך המדרחוב. אפילו ראיתי מספר זוגות שנוצרו במהלך הטיול.
כשחזרנו לאוטובוס חיכתה לנו תמר עם קומקום גדול מלא תה צמחים ומגשי עוגיות וממתקים.

היה סיום מרענן ליום מקסים של הליכה קלה בחוף ים מעניין. ציפיתי לחוף ים יפה אבל בנוסף ראינו בטיול מקומות מיוחדים והכי חשוב הכרנו הרבה חברים חדשים. ואני כבר מחכה לטיול הבא.

צילם וכתב: רונן הדס
שימו לב: ניתן להוריד את התמונות מהבלוג למחשב שלכם, אבל הן ישמרו באייכות נמוכה המתאימה רק להצגה באינטרנט.
יותר תמונות מאשר בבלוג, וגם באייכות טובה יותר, ניתן למצוא באלבום התמונות של הטיול בכתובת:

http://picasaweb.google.com/ofarimtiulim/2744

רשמי הטיול לגילבון לגילאי 25-43

יצאנו בשבת 25/09/2010 לטיול בנחל גילבון התחתון.
המסלול היה הפעם שונה מהרגיל. בעצם, מצחיק אותי שכתבתי את זה. הרי כל טיול שיצאתי בתקופה האחרונה היה שונה מהאחרים וזה מה שכיף בטיולי עופרים.

אבל הפעם הטיול היה אתגרי, והצריך כושר גופני סביר (לא הייתה דרישה ללכת למכון כושר יום-יום כחודש לפני הטיול).
טיילנו ברמת הגולן בנחל גילבון, בחלקו התחתון של הנחל, ממפל גילבון לגשר הפקק.
מנקודת העצירה של האוטובוס, התחלנו לרדת בשביל

עד שהגענו לשפת המצוק מעל המפל.
שם התיישבנו לסיבוב היכרות כמקובל בטיולי עופרים לפנויים פנויות. הפעם כדי להוסיף עניין, בנוסף לפרטים הרגילים (שם, מקום עבודה, וכו'), התבקשנו להגיד גם מהו המאכל האהוב עלינו. היה נחמד ומשעשע לשמוע מה כל אחד ואחת מעדיף לאכול.

אחרי סיבוב ההיכרות, הלכנו לאורך שפת המצוק התלול

וראינו את המפל מתחתינו,

עד שהגענו לשביל הירידה התלול שהוביל אותנו עד למפל הגילבון. בדרך היינו צריכים לחצות את הנחל על גבי הסלעים הגדולים שהיו בתוכו.

כשהגענו למפל המרשים בגובה מעל 40 מטרים ולבריכה שלפניו, היו כאלה שזינקו מייד למים, שחו אל המפל, והתיישבו או נעמדו מאחוריו. היו כאלו שנכנסו לבריכה ונשארו קרוב לשאר הקבוצה שלא נכנסה למים, וישבו לנוח בצל העצים.

~

~

כשכולם גמרו ליהנות מהמפל המרענן ומהבריכה, יצאנו בהליכה לאורך המצוק לכיוון מערב.

בדרך ליוו אותנו חצבים פורחים שגם החרקים נהנו מהם.

השביל עבר מהגדה האחת של הנחל לשנייה. שוב היינו צריכים לטפס על הסלעים הגדולים, רק שכאן זה היה קשה קצת יותר. זה יצר הזדמנות טובה לגברים שבחבורה לעזור לעלמות החן כדי לעבור בבטחה את הנחל.

השביל הצר עבר לגדה השנייה והתחיל לטפס.

 אחרי העלייה, הגיעה הירידה. אבל בגלל שהשביל עבר במסלול מסולע, הירידה הייתה מעט אתגרית. חיים וע'נם החובש המדהים שלנו עבדו קשה כדי לעזור לאנשים במאסף.

אחרי הירידה הגיעה עוד עלייה (איך לא), ואז הגענו לשטח ישר ובו סלעים ועשבים וקוצים יבשים.

המשכנו בשביל והגענו לבריכת הקצינים. רובנו התיישבנו בצל העצים הגדולים ליד הבריכה ורק מספר אנשים בודדים נכנסו לטבול.

היה ממש נעים לשבת או לשכב ליד העצים בצל ביום חם שכזה. גם הקרבה למים עזרה להוריד את החום ליד הבריכה.

אז קיבלנו אזהרה חמורה: לא לסטות מהשביל לשום צד. בשני צידי השביל היו שדות מוקשים מסומנים.

המשכנו במורד השביל המסולע שעבר ליד הנחל, ולפעמים נאלצנו לדלג על אבנים בתוך הנחל.

הגענו לטחנת קמח ישנה ושם ירד לו מפל קטן מקיר הטחנה ונראה כל כך מזמין עד שמספר אנשים נכנסו מתחתיו, חלק בבגדי ים וחלק בבגדי ההליכה.
~

~
אחרי הטבילה והתרעננות הלכנו בשביל לכיוון נקודת המפגש עם האוטובוס. השביל עבר שוב בתוך הנחל. ברוב הזמן ניתן היה ללכת על האבנים, אבל היו קטעים של בוץ.

כשסיימנו את הקטע הרטוב ראינו שמספר נעלים וסנדלים לא עמדו בעומס של המים והבוץ ופתחו פה רעב. מישהו בעל תושיה הוציא שקיות ניילון צהובות וקשר להם לנעלים את הפה (טוב, בעצם את הסוליה) כדי שיהיה אפשר להמשיך ללכת ולהגיע לאוטובוס.

הגענו לגשר הפקק, חצינו אותו בהליכה, והגענו לאוטבוס.

כשהגענו לאוטובוס ציפתה לנו ארוחה ממטעמיה של תמר – הנהגת המקסימה שלנו. היא הכינה מספר סירי אורז עם תוספות, כאשר האורז למעלה והתוספות למטה. כדי להגיש את הארוחה, תמר הפכה את הסיר, ויצאה לה עוגת אורז לתפארת.
כולנו התלהבנו מהאוכל כי זה נראה כל כך טעים. וכאשר הכנסנו את הביס הראשון לפה, נוכחנו שזה לא רק נראה טוב, זה היה ממש טעים.
~

~
תמר פרשה מחצלות ליד האוטובוס והיה נחמד לשבת ולאכול, ולנוח מההליכה המרתקת.

אחרי הארוחה תמר הכינה תה צמחים לכולם. ישבנו ולגמנו את התה הטעים וצפינו בשקיעה.

היה סיום מושלם לטיול אתגרי מהנה, בו היה שילוב מעניין של הליכה בטבע וטבילות במים.

צילם וכתב: רונן הדס
שימו לב: ניתן להוריד את התמונות מהבלוג למחשב שלכם, אבל הן ישמרו באייכות נמוכה המתאימה רק להצגה באינטרנט.
יותר תמונות מאשר בבלוג, וגם באייכות טובה יותר, ניתן למצוא באלבום התמונות של הטיול בכתובת:
http://picasaweb.google.com/ofarimtiulim/254302?feat=directlink