בערב חם ולוהט יצאנו מאזור המרכז לטיול בירושלים שנקרא "מעורב ירושלמי". עופר הסביר לנו, שלטיול אין מיקוד אחד אלא הוא מאגד בתוכו מספר "טעימות" ממקומות שונים בירושלים.
התחלנו את הטיול בעין כרם. ירדנו מהאוטובוס והתיישבנו על מדרגות האבן לסיבוב היכרות. כל אחד ואחת, אמרו את שמם, מקום מגוריהם ועיסוקם בקצרה. סיבוב ההיכרות עזר מאד לשבור את הקרח בין האנשים (פנויים פנויות) שרובם לא מכירים אחד את השני.
אחרי סיבוב ההיכרות הלכנו למעיין מרים. היה ממש כיף לשטוף את הפנים במים הקרירים אחרי יום לוהט.
המשכנו במעלה הגבעה עם לאור הפנסים שהבאנו איתנו עד לכנסיית יוחנן המטביל. עמדנו שם במרפסת התצפית ונהנינו מתצפית מרהיבה על כל הסביבה.
אין ספק שעין כרם בלילה מרתקת, יפיפייה, ושונה לגמרי (לפחות בהרגשה ובמראה) מאשר עין כרם בשעות היום.
חזרנו לאוטובוס ונסענו למרכז ירושלים.
ירושלים נראתה לנו ריקה ולא ראינו אנשים ברחובות.
כשהגענו למתחם רחוב אגריפס הצמוד לשוק מחנה יהודה הבנו לאן אנשי ירושלים נעלמו - ראינו המוני אנשים ברחובות. עצרנו גם אנחנו לטעימה מהמקום, מהאווירה, וממטעמי השכונה.
היה קשה לבחור בין המסעדות ודוכני המזון המהיר. איך ניתן לבחור בין "סימה", "סמי", "חצות", ודוכן "פלאפל מולה"?
למרות שהיה קשה לבחור, כל מי ששאלתי מאנשי הטיול אמר לי שהיה טעים, במיוחד המנה של "מעורב ירושלמי" שנולדה בשנות השבעים ממש במקום הזה.
עלינו לאוטובוס על בטן מלאה ונסענו למשכנות שאננים, השכונה הראשונה מחוץ לחומות.
עלינו למרפסת התצפית בשכונה וצפינו על העיר חומות העיר העתיקה ועל הר ציון מעל הגג המשונן של הבנין הראשון בשכונה. התאורה על המבנים בהר, במיוחד על המגדל והכנסיה, היתה מיוחדת ומלאת הדר.
ישבנו ליד טחנת הקמח ושמענו את הסיפורים על המתיישבים הראשונים בשכונה ועל אשת הטוחן ומעלליה.
בהמשך עלינו לאוטובוס ונסענו לכותל. עברנו מסביב לעיר העתיקה ובשכונות הערביות היה מעניין לראות את המוסלמים חוגגים בשעות הערב את סיום צום הרמאדאן. עופר סיפר שבמשך כל חודשי השנה (פרט לרמאדאן) בשעות הערב המאוחרות הרחוב די ריק, וכאשר אנחנו עברנו באוטובוס ראינו הרבה אנשים אוכלים וחוגגים ברחובות.
כשהאוטובוס עצר מחוץ לחומות לא רחוק מהכותל, ירדנו לתצפית על בית הקברות הענק בהר הזיתים. הזרקורים המיוחדים בבית הקברות האירו את כל הר הזיתים באור יקרות.
במרחק הליכה קצר עצרנו לתצפית על הכפר סילואן (הוא כפר השילוח בימי התנ"ך). הרבה בתים הוארו במנורות צבעוניות, ומידי פעם נשמעו קולות נפץ של נפצים וחזיזים לכבוד חג הרמאדאן.
משם נכנסנו לרחבת הכותל. היו הרבה מתפללים שעמדו בקבוצות והתפללו ביחד.
היה מפתיע לשמוע תקיעת שופרות מידי פעם (ראו ושמעו בסרטון).
כאשר יצאנו מרחבת הכותל וחזרנו לאוטובוס, חיכתה לנו הפתעה נעימה ומתוקה. נהגת האוטובוס המקסימה, שהנעימה לנו את הנסיעה במוסיקה, ניצלה את הזמן שחיכתה לנו בחוץ, פתחה שולחן עם עוגיות מסוגים שונים, והכינה קפה ותה על גזיה בתא המטען של האוטובוס.
ישבנו על רקע חומות העיר העתיקה ונהנינו מסיום המתוק לערב מרתק ומעניין.
היה סיום מענג לערב מרתק.
הרגשתי שזה היה טיול שהיה ממש חבל להפסיד.
לטיולים הקרובים הכנסו לאתר הבית של עופרים: http://www.ofarim.org.il/
צילם וכתב: רונן הדס
התחלנו את הטיול בעין כרם. ירדנו מהאוטובוס והתיישבנו על מדרגות האבן לסיבוב היכרות. כל אחד ואחת, אמרו את שמם, מקום מגוריהם ועיסוקם בקצרה. סיבוב ההיכרות עזר מאד לשבור את הקרח בין האנשים (פנויים פנויות) שרובם לא מכירים אחד את השני.
אחרי סיבוב ההיכרות הלכנו למעיין מרים. היה ממש כיף לשטוף את הפנים במים הקרירים אחרי יום לוהט.
המשכנו במעלה הגבעה עם לאור הפנסים שהבאנו איתנו עד לכנסיית יוחנן המטביל. עמדנו שם במרפסת התצפית ונהנינו מתצפית מרהיבה על כל הסביבה.
אין ספק שעין כרם בלילה מרתקת, יפיפייה, ושונה לגמרי (לפחות בהרגשה ובמראה) מאשר עין כרם בשעות היום.
חזרנו לאוטובוס ונסענו למרכז ירושלים.
ירושלים נראתה לנו ריקה ולא ראינו אנשים ברחובות.
כשהגענו למתחם רחוב אגריפס הצמוד לשוק מחנה יהודה הבנו לאן אנשי ירושלים נעלמו - ראינו המוני אנשים ברחובות. עצרנו גם אנחנו לטעימה מהמקום, מהאווירה, וממטעמי השכונה.
היה קשה לבחור בין המסעדות ודוכני המזון המהיר. איך ניתן לבחור בין "סימה", "סמי", "חצות", ודוכן "פלאפל מולה"?
עלינו לאוטובוס על בטן מלאה ונסענו למשכנות שאננים, השכונה הראשונה מחוץ לחומות.
עלינו למרפסת התצפית בשכונה וצפינו על העיר חומות העיר העתיקה ועל הר ציון מעל הגג המשונן של הבנין הראשון בשכונה. התאורה על המבנים בהר, במיוחד על המגדל והכנסיה, היתה מיוחדת ומלאת הדר.
ישבנו ליד טחנת הקמח ושמענו את הסיפורים על המתיישבים הראשונים בשכונה ועל אשת הטוחן ומעלליה.
בהמשך עלינו לאוטובוס ונסענו לכותל. עברנו מסביב לעיר העתיקה ובשכונות הערביות היה מעניין לראות את המוסלמים חוגגים בשעות הערב את סיום צום הרמאדאן. עופר סיפר שבמשך כל חודשי השנה (פרט לרמאדאן) בשעות הערב המאוחרות הרחוב די ריק, וכאשר אנחנו עברנו באוטובוס ראינו הרבה אנשים אוכלים וחוגגים ברחובות.
כשהאוטובוס עצר מחוץ לחומות לא רחוק מהכותל, ירדנו לתצפית על בית הקברות הענק בהר הזיתים. הזרקורים המיוחדים בבית הקברות האירו את כל הר הזיתים באור יקרות.
במרחק הליכה קצר עצרנו לתצפית על הכפר סילואן (הוא כפר השילוח בימי התנ"ך). הרבה בתים הוארו במנורות צבעוניות, ומידי פעם נשמעו קולות נפץ של נפצים וחזיזים לכבוד חג הרמאדאן.
משם נכנסנו לרחבת הכותל. היו הרבה מתפללים שעמדו בקבוצות והתפללו ביחד.
היה מפתיע לשמוע תקיעת שופרות מידי פעם (ראו ושמעו בסרטון).
כאשר יצאנו מרחבת הכותל וחזרנו לאוטובוס, חיכתה לנו הפתעה נעימה ומתוקה. נהגת האוטובוס המקסימה, שהנעימה לנו את הנסיעה במוסיקה, ניצלה את הזמן שחיכתה לנו בחוץ, פתחה שולחן עם עוגיות מסוגים שונים, והכינה קפה ותה על גזיה בתא המטען של האוטובוס.
ישבנו על רקע חומות העיר העתיקה ונהנינו מסיום המתוק לערב מרתק ומעניין.
הרגשתי שזה היה טיול שהיה ממש חבל להפסיד.
לטיולים הקרובים הכנסו לאתר הבית של עופרים: http://www.ofarim.org.il/
צילם וכתב: רונן הדס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה