ביום חמישי לפני הטיול התקשר אלי חבר שידע שנרשמתי לטיול, ושאל אותי: "שמעת מה אמרו לגבי תחזית מזג האוויר? אמרו שיהיה גשום וסוער. השתגעת לצאת לטיול במזג אוויר כזה?"
חשבתי על מה שהוא אמר ועניתי לו שאני סומך על עופר מחברת עופרים שהוא מדריך טיולים מוסמך שמוביל את הטיולים כבר מעל עשר שנים. הייתי בטוח שעופר מתכנן את הטיול למקום מתאים מבחינת מזג האוויר.
בנוסף, ידעתי שהטיול מתוכנן לאזור צפון ים המלח שבכל שנה מקבל כל כך מעט גשם (איזור מדברי לגמרי) ולכן חשבתי שהסיכוי שנרטב בטיול הוא לא גדול.
כשיצאנו בבוקר לטיול, היו רוחות חזקות. הגענו לתחילת הטיול בנחל פרת הנקרא בערבית ואדי קלט.
ליד האוטובוס חיכו לנו חמורים.
תושבי האזור מציעים לקחת את המטיילים על גבי החמור עד למנזר, תמורת תשלום כמובן. אף אחד מאיתנו לא רצה בזה.
בתחילת הדרך חיכה לנו שלט שהצחיק אותנו בגלל התרגום הלא מוצלח.
היה כתוב שם "אנא כבד את קדושת המכום" ו- "מלבוש לא מתים".
התחלנו ללכת במורד הדרך שהובילה למנזר סנט ג'ורג'. הירידה הייתה די תלולה, אבל הדרך הייתה רחבה ונוחה.
ראינו שהאנשים עם החמורים מלווים אותנו בדרכנו למטה והבנו שהם חושבים שבדרך חזרה בעליה, יהיו אנשים שירצו להיעזר בהם.
הדרך הייתה ממש יפה. לצד הדרך התפתל לו הנחל ומהצד השני היה הקיר התלול של המצוק.
הגענו לנקודה שבה רואים טוב את המנזר ועצרנו לנוח, להצטלם ולשמוע הסברים מהמדריך.
הדרך הגיעה למקום הנמוך ביותר, עברה על גשר מעל הנחל, ועלתה לכניסה למנזר.
נכנסנו פנימה ועצרנו להסברי המדריך.
הוא סיפר שבמקום היו נזירים מתבודדים, יחד עם נזירים אחרים שסיפקו להם מזון ומים.
הייתה שם מרפסת תצפית יפה שהשקיפה על הנחל המתפתל.
אולם הכניסה היה בנוי על קשתות אבן גדולות שתרמו ליופי המיוחד של המקום.
נכנסנו בעקבות אחד הנזירים לאולם הכנסייה. האולם היה אפלולי כי הואר רק על ידי נרות שהיה בתוך מנורות נחושת גדולות שהיו תלויות על התקרה הגבוהה.
בצד שמאל ראיתי תמונה שנראה של טכס קבורה.
ליד התמונה הייתה מונחת קופסה מעוטרת. היה בתוכה משהו שנראה כמו כדור. במבט קרוב ראיתי שבתוכה היו הגולגולת וחלק מהעצמות של מישהו שמת שם, כנראה מישהו חשוב.
יצאנו מהכנסייה ועלינו למעלה. ראינו שם סל תלוי על חבל.
כשהרמנו ראש, ראינו שהוא מגיע למרפסת עץ בגובה רב, ללא שום דרך גישה. המדריך הסביר שזהו מקום של נזיר מתבודד, ושבסל מעלים אליו אוכל ומים.
דיברנו מעט עם הנזיר שליווה אותנו והוא היה ידידותי ונחמד.
ביציאה מהמנזר חיכו לנו החמורים ומלוויהם. בשלב זה אף אחד לא עלה על חמור.
התחלנו ללכת בדרך חזרה והעלייה החלה להיות תלולה, נוחה להליכה, אבל דורשת מאמץ פיזי.
מרחק מה של הליכה בעלייה הופיעו אנשי החמורים והציעו לנו לרכב על חמור עד למעלה תמורת 25 שקל. ראיתי שבשלב הזה היו אנשים שנענו להם.
ראיתי שהם אף עזרו לאנשים לעלות על החמור והם יצאו בשמחה במעלה הדרך.
כשהגענו למעלה היה שם דוכן של המקומיים שמכרו מיצים סחוטים וכל מיני מזכרות.
עלינו על האוטובוס ונסענו לנבי מוסא שהוא מקום קדוש למוסלמים ששם הם מאמינים קבור משה.
כאשר יש שם הרבה מתפללים מוסלמים לא נעים לבקר במקום. כנראה בגלל החשש ממזג האוויר לא היו כמעט אנשים במקום ויכולנו להכנס ולטייל במקום.
נכנסנו לחצר מוקפת בחומה.
בהמשך הייתה סוכה ומסביב צמחיה.
ראינו את הקבר עצמו מכוסה בשטיחים מעוטרים.
המדריך הראה לנו שמסביב למקום היה בית קברות מוסלמי גדול.
אחרי הביקור עלינו לאוטובוס ונסענו למקום מעניין. ירדנו והלכנו בתוך חורשת דקלים. על האדמה הייתה כמות גדולה של ענפים יבשים שהקשו מעט על ההליכה.
הגענו למין כפר ישן ונטוש שהבתים בו היו בנויים מאבני בוץ ושרידי ארגזים ישנים. עצרנו להצטלם.
ליד אחד הבתים ישבנו לסיבוב היכרות כמקובל בטיולי עופרים. כל אחד סיפר מעט על עצמו.
בהמשך הגענו לבאר מים והשתמשנו בדלי הירוק ובחבל כדי לשאוב מים לרחיצת ידיים.
משם המשכנו והגענו למטעי עגבניות שרי שלידם חיה לנו האוטובוס ליד סככה.
בתוך הסככה חיכה לנו שולחן עם מרק חם וטעים שהכינה לנו תמר – הנהגת המדהימה שלנו. על השולחן היו גם פרוסות לחם לבן טרי כדי להטביל במרק, וחמוצים מעשה ידיה.
לקינוח תמר הכינה תה צמחים טעים ומרענן.
משם נסענו למערות קומראן שם נמצאו המגילות הגנוזות.
בטיולים רגילים מגיעים לנקודת תצפית בה ניתן לראות את המערה בה נמצאו המגילות המפורסמות שהיום נמצאות במוזיאון ישראל בירושלים.
בטיול שלנו לקח אותנו המדריך לטיפוס בהר אל המערות האחרות שבהן גם נמצאו מגילות.
נכנסנו לאחת המערות
בהמשך התפצלנו. חלק ירדו בשביל חזרה לאוטובוס
וחלקנו המשכנו לטפס ולבקר בעוד כמה מערות.
ההר היה מלא במערות בצורות שונות ובגבהים שונים.
בסוף ירדנו אל אפיק הנחל
לנקודת התצפית ממנה רואים את המערה הראשונה שהתגלתה במקרה על ידי רועה צאן שהלך לחפש את אחת העיזים שלו שהלכה לאיבוד לפני הרבה שנים.
משם חזרנו לאוטובוס ונסענו הביתה.
היה טיול מיוחד ומרתק. שמחתי מאד שלא החלטתי לבטל ולהישאר בבית. שמעתי מחברים שנשארו במרכז ששם היה סוער וגשום, אבל אלינו לטיול זה לא הגיע.
צילם וכתב: רונן הדס
תמונות הטיול נמצאות בדף האוהדים של עופרים. ניתן להוריד אותם ולשמור למחשבכם האישי על ידי העתקה מהדף והדבקה במחשבכם.
חשבתי על מה שהוא אמר ועניתי לו שאני סומך על עופר מחברת עופרים שהוא מדריך טיולים מוסמך שמוביל את הטיולים כבר מעל עשר שנים. הייתי בטוח שעופר מתכנן את הטיול למקום מתאים מבחינת מזג האוויר.
בנוסף, ידעתי שהטיול מתוכנן לאזור צפון ים המלח שבכל שנה מקבל כל כך מעט גשם (איזור מדברי לגמרי) ולכן חשבתי שהסיכוי שנרטב בטיול הוא לא גדול.
כשיצאנו בבוקר לטיול, היו רוחות חזקות. הגענו לתחילת הטיול בנחל פרת הנקרא בערבית ואדי קלט.
ליד האוטובוס חיכו לנו חמורים.
בתחילת הדרך חיכה לנו שלט שהצחיק אותנו בגלל התרגום הלא מוצלח.
היה כתוב שם "אנא כבד את קדושת המכום" ו- "מלבוש לא מתים".
הדרך הייתה ממש יפה. לצד הדרך התפתל לו הנחל ומהצד השני היה הקיר התלול של המצוק.
הגענו לנקודה שבה רואים טוב את המנזר ועצרנו לנוח, להצטלם ולשמוע הסברים מהמדריך.
הייתה שם מרפסת תצפית יפה שהשקיפה על הנחל המתפתל.
דיברנו מעט עם הנזיר שליווה אותנו והוא היה ידידותי ונחמד.
מרחק מה של הליכה בעלייה הופיעו אנשי החמורים והציעו לנו לרכב על חמור עד למעלה תמורת 25 שקל. ראיתי שבשלב הזה היו אנשים שנענו להם.
ראיתי שהם אף עזרו לאנשים לעלות על החמור והם יצאו בשמחה במעלה הדרך.
כאשר יש שם הרבה מתפללים מוסלמים לא נעים לבקר במקום. כנראה בגלל החשש ממזג האוויר לא היו כמעט אנשים במקום ויכולנו להכנס ולטייל במקום.
נכנסנו לחצר מוקפת בחומה.
בתוך הסככה חיכה לנו שולחן עם מרק חם וטעים שהכינה לנו תמר – הנהגת המדהימה שלנו. על השולחן היו גם פרוסות לחם לבן טרי כדי להטביל במרק, וחמוצים מעשה ידיה.
משם נסענו למערות קומראן שם נמצאו המגילות הגנוזות.
בטיולים רגילים מגיעים לנקודת תצפית בה ניתן לראות את המערה בה נמצאו המגילות המפורסמות שהיום נמצאות במוזיאון ישראל בירושלים.
בטיול שלנו לקח אותנו המדריך לטיפוס בהר אל המערות האחרות שבהן גם נמצאו מגילות.
נכנסנו לאחת המערות
בשתי המערות הצמודות חשבו פעם שימצאו את אוצרות בית המקדש. ניתן לראות כמה עפר הם חפרו והוציאו. בסופו של דבר, לא מצאו שם שום אוצר.
משם חזרנו לאוטובוס ונסענו הביתה.
היה טיול מיוחד ומרתק. שמחתי מאד שלא החלטתי לבטל ולהישאר בבית. שמעתי מחברים שנשארו במרכז ששם היה סוער וגשום, אבל אלינו לטיול זה לא הגיע.
צילם וכתב: רונן הדס
תמונות הטיול נמצאות בדף האוהדים של עופרים. ניתן להוריד אותם ולשמור למחשבכם האישי על ידי העתקה מהדף והדבקה במחשבכם.
