רשמי הטיול לחצבאני לגילאי 25-43

בשבת ה- 11/9/2010 נסענו לטיול בנחל שניר הנקרא גם החצבאני .

נחל החצבאני הוא הארוך מבין שלושת מקורותיו של הירדן, ומקבל מים בחורף ממורדות החרמון, ובקיץ ממעיינות בדרום לבנון.

הגענו לשמורת הטבע וישבנו בצל העצים לסיבוב היכרות (המקובל בטיולי פנויים פנויות של עופרים).

כל אחד ואחת הציגו את עצמם, מקום מגוריהם, עיסוקם, וכמה מילים על עצמם.

אחרי שהכרנו, התחלנו לצעוד לאורך הנחל והגענו במהרה לברכת שכשוך. המים לא היו עמוקים, אבל קרירים מאד. בקצה הברכה היה מפל שאפשר למי שרצה לעמוד מתחתיו וליהנות ממקלחת נעימה.

המשכנו ללכת לאורך הנחל. המסלול עבר ממש קרוב למים מתחת לעצים שנתנו לנו צל והגנו עלינו מחום היום.

מידי פעם השביל שינה את נתיבו והינו צריכים להעזר בשורשי העצים הגדולים שעזרו לנו לייצב את צעדנו.וגם ביתדות שעוגנו בסלעים.

העלייה והירידה עשו את המסלול למעניין ויצרו הזדמנות מאד מיוחדת להיכרות: הגברים החסונים יכלו לתת יד ולעזור לעלמות הענוגותJ בקבוצה בטיפוס ובירידה, וגם בהליכה על הסלעים.

מספר פעמים השביל עבר ממש ליד המים ומי שרצה להשאיר את רגליו (ונעליו) יבשות, היה צריך לצעוד בזהירות ובשיווי משקל על האבנים המעוגלות שבלטו מעל המים.

פתאום הגענו לחלק במסלול שבו לא הייתה אפשרות ללכת על הגדה וכולם נאלצו להרטיב את רגליהם במים. לא הופתענו כי עופר הודיע על כך עוד שהיינו באוטובוס.

מי שצעד עם נעליים מתאימות למים המשיך בתוך המים. מי שלא בא מוכן, הוריד את נעלי ההליכה (והגרביים) ונכנס יחף למים. מאחר וקטע ההליכה בתוך המים היה קצר, זה היה מאד נעים להרטיב את הרגלים במים.

בהמשך הגענו לחלק רחב יותר של הנחל שבו היה ניתן להיכנס ולהתרחץ.

כמה אנשים זינקו מיד למים ואז קראו לכולם להיכנס.

די מהר התחילה שם מלחמת מים בו כל אחד השפריץ על השני. את צהלות הצחוק והשמחה שמעו מרחוק.

משם הגענו חזרה לאוטובוס ולידו היה מקום להחליף את הבגדים הרטובים ובגדי הים לבגדים יבשים.

באוטובוס חיכתה לנו תמר הנהגת המקסימה עם משהו מתוק בדבש שמתאים לראש השנה.

היה ממש כיף לטעום את הבצק הטעים הספוג בדבש.

אחרי שכולם הגיעו נסענו לביקור במכוורת דבש ולמדנו על תהליכי רדיית הדבש וייצור המוצרים הנלווים כמו מזון מלכות ודונג דבורים.

כשיצאנו משם והגענו לאוטובוס חיכתה לנו תמר עם קומקום גדול מלא בתה צמחים (ממש מצמחים) שהיא הכינה בתא המטען של האוטובוס. התענגנו על התה הטעים. למי שמעדיף קפה, תמר הכינה גם קומקום של קפה שחור.

היה טיול מרענן ומהנה ביום קיץ חם, שהראה לנו דרך חדשה להיכרויות בטיולים – עזרה לחברים במקומות שקצת קשים יותר להליכה. בנוסף היה מאד נעים לטייל במסלול שעבר לאורך הנחל בצל העצים, ולטבול במים הקרירים ביום חם שכזה.

צילם וכתב: רונן הדס
שימו לב: ניתן להוריד את התמונות מהבלוג למחשב שלכם, אבל הן ישמרו באייכות נמוכה המתאימה רק להצגה באינטרנט.
יותר תמונות מאשר בבלוג, וגם באייכות טובה יותר, ניתן למצוא באלבום התמונות של הטיול בכתובת:
http://picasaweb.google.com/ofarimtiulim/2543?feat=directlink

הפתעות ומעיינות בגוש עציון לגילאי 25-43

בשבת ה- 4/9/2010 נסענו לטיול שנקרא "הפתעות ומעיינות" בגוש עציון.




יצאנו מאזור המרכז ועצרנו בירושלים לאסוף ירושלמים. בזמן שחיכינו ליד בנייני האומה, שמה תמר (הנהגת המדהימה שלנו) מוסיקה קצבית ומעוררת. מטיילי עופרים מלאי המרץ, ירדו מהאוטובוס ופרצו בריקוד סוחף. היה משעשע לראות את תגובותיהם הנדהמות של העוברים ושבים.



 המשכנו לנחל הפירים שהוא חלק ממערכת הובלת המים לירושלים שנבנתה בימי הורדוס. הגענו לאמת הביאר, הצמודה לישוב אפרת, לסככה מוצלת שמסביבה כרמים עם ענבים בשלים. התיישבנו בנוחות בסככה, על מחצלות.

התחלנו בסיבוב היכרות (המקובל בטיולי פנויים פנויות של עופרים).


הפעם ההכרות בוצעה בדרך מיוחדת. ליזה חילקה קלפים מיוחדים ועליהם תמונה ומילה. כל אחד בתורו, הסביר לקבוצה איך הוא מתחבר לתמונה ולמילה ומה הם מסמלים בשבילו/ה.

אחרי סיבוב ההיכרות, ירדנו לאמת הביאר בסולם ברזל, צעדנו במים רדודים והשתמשנו בפנסים שהבאנו איתנו כדי להאיר את הדרך. ביציאה נהנינו מטעמם של הענבים הבשלים.

פתאום קרה משהו מוזר בסככה שבה ישבנו. כיסוי הסככה החל לטפטף מים שהחלו לרדת בזרם הולך וגובר. בהתחלה נבהלנו אבל מייד אנשים הבינו שניתן להשתמש במים: גם לשטוף את הענבים ואת הידיים.

בנוסף, בלחיצה עדינה על כיסוי הסככה, ירדו עוד מים כדי לשטוף את הרגלים שהתלכלכו מעט בבוץ.

משם המשכנו לביקור ואירוח בחווה ייחודית. פגשנו שם את רפאל בחצר ביתו שהיא נקודת תצפית, ממנה נשקף נוף עוצר נשימה. רואים את הים התיכון, נופי השפלה, ומבואות ירושלים. המשכנו לאולם הרצאות. שם חיכו לנו בקבוקי שתייה צוננים, ופירות העונה שנקטפו ממטע סמוך.


פגשנו שם את מיכי שסיפר לנו סיפורים שנשמעו פשוטים, אבל עם משמעות עמוקה יותר לגבי זוגיות.


התפצלנו לשתי קבוצות. הגברים יצאו עם רפאל לסיור באזור והנשים נשארו לשיחה עם אשתו. לצערי לא אוכל לספר לכם מה היא סיפרה, כי הנשים בקבוצה לא הסכימו לספר לי.


בסיור של הגברים הגענו לחדר תת-קרקעי. רפאל הסביר כי במקום היה בית בד שבו סחטו זיתים והפיקו מהם שמן. למרות שבחוץ היה חם, בפנים היה קריר ונעים.

משם המשכנו למעיין עין חובילה. ראינו את הנביעה משכבת הסלע. המים זרמו לבריכה קטנה, ובה דגי זהב (כן, דגי זהב). רפאל המליץ לנו להיכנס לטבילה בבריכה כמו שצריך, כלומר ערומים. כמה מהגברים התפשטו וקפצו פנימה בשמחה וצהלה.



אחרי הטבילה, חזרנו לבית החווה, ונפגשנו עם הנשים מהקבוצה.

תמר, נהגת האוטבוס שלנו, הכינה לנו סנדויצ'ים טוניסאים שהכינה במו ידיה (כולל הלחמניות המיוחדות)ופתחה שולחן מלא כל טוב.

משם צעדנו למעיין יצחק. שם היתה הזדמנות לטבילה משותפת עם בגדי ים (בנים-בנות) כדי להתרענן.

חלק עמדו למעלה וצפו על המתרחצים.

ניצן, שירדה ליד המתרחצים, קיבלה שפריץ של מים.

מאחר שהיתה כבר רטובה, נכנסה גם היא למעיין.


חזרנו לאוטובוס נסענו לירושלים. עצרנו ליד ארמון הנציב לתצפית וביקור בפיר של אמת המים מסביב לפיר היה פסיפס צבעוני שמתאר את תוואי האמה. מאזור כפר עציון ועד ירושלים . פלא הנדסי בן 2000 שנה.


אין ספק זהו סיום מפתיע לטיול הכרות מרענן מעל ומתחת לאדמה, בו הכרנו חברים חדשים, הרחבנו מעגלים חברתיים, וגילינו אזור מרתק ומארחים מדהימים, בסך הכל כ-10 דקות מירושלים.


צילם וכתב: רונן הדס

שימו לב: ניתן להוריד את התמונות מהבלוג למחשב שלכם, אבל הן ישמרו באייכות נמוכה המתאימה רק להצגה באינטרנט.
יותר תמונות מאשר בבלוג, וגם באייכות טובה יותר, ניתן למצוא באלבום התמונות של הטיול בכתובת:
http://picasaweb.google.com/ofarimtiulim/DXNOZH?feat=directlink