הגענו לבייג'ין – עיר הבירה של סין אחרי טיסה ארוכה בשעות הבוקר המוקדמות של יום חמישי.
קיבלנו חדרים (שניים בחדר כמובן). לתנומה קצרה והתרעננות.
הציוות לחדרים היה מוצלח וכולם היו מרוצים. בהמשך ראיתי שזה תרם ליצירת חברות טובה בין אנשים שגרו באותו החדר בטיול.
אחרי מנוחה קצרה, עלינו לאוטובוס עם המדריך הישראלי והמדריכה הסינית ויצאנו לטייל.
עצרנו ליד הרחבה הגדולה שנקראת כיכר טיאנמן. הצטלמנו על רקע המצבה והבניינים מסביבה.
היה מעניין לראות את מנקה הרחבה שביצע את עבודת הניקיון על האופנים המיוחדות.
ברור לי שבלי אופניים, אין סיכוי לעבור ולנקות את כל הרחבה הענקית. היא היתה באמת נקייה, למרות המוני האנשים שבה.
הרחבה הייתה מלאה במבקרים, רובם סינים כמובן. ביקשנו להצטלם איתם והם הסכימו בשמחה.
מזג האוויר היה קר, יחסית לארץ אפילו קר מאד (יותר מאשר באמצע החורף בארץ).
ראינו הורים סיניים עם תינוקות על ידיהם שהם לבושים היטב.
המשכנו ללכת לכיוון העיר האסורה שנקראה כך כי הייתה אסורה לכל העם פרט לקיסר סין ולאנשיו.
כבר בהליכה בבוקר הראשון ראיתי שנוצרו קשרים בין חברים בטיול. אני חושב שגם הטיסה הארוכה ביחד, וגם העובדה שאנו עומדים להיות ביחד בשבוע הקרוב, תרמה ליצירת הקשרים בין האנשים.
ליד הכניסה ראינו ילדה קטנה שהחזיקה בדגל סין בנחישות ובגאווה רבה.
עצרנו לתמונה קבוצתית על רקע מבנה הכניסה.
כפי שאתם רואים, היינו לבושים הייטב כדי לא לקפוא בקור המקומי.
המדריכה הסינית שלנו ששמה ויקי הייתה לבושה כולה בלבן, כולל כפפות תואמות.
מאחור מצד ימין מצולם המדריך הישאלי שלנו שמיר.
נכנסנו לתוך העיר האסורה שבנויה ממספר מבנים וביניהם חצרות אבן ענקיות.
באחת מהן הייתה גם תעלת מים מעוצבת, שכנראה שימשה להגנה על החצר הפנימית.
עברנו עוד מבנה ועוד מבנה. כל מבנה שהתקדמנו היה חשוב יותר מקודמו. המבנים בכניסה היו לאנשים חשובים, אבל נמוכים בדרגה.
המדריך הסביר לנו שחשיבות המבנה נקבעה לפי מספר הדמויות הקטנות שעל גגו.
כמובן המבנה החשוב ביותר היה מגורי הקיסר והמקום בו היה יושב על כסאו ומנהל את המדינה.
בין המבנים בעיר האסורה הפרידו רחבות אבן גדולות.
הכניסות למבנים היו מפוארות כיאה למרכז הקיסרי.
בכניסה למבנים היו פסלי דרקון ששמרו על הכניסה.
מסביב היו מבנים קטנים יותר עם מרפסות וסוכות קטנות למנוחה. עצרנו לשבת, להכיר ולהצטלם.
מישהי הציעה שהיא תצלם במקומי כדי שתהיה גם לי תמונה מהטיול (לרוב אני מאחורי המצלמה וכשאני חוזר מטיול אני לא מופיע בשום תמונה).
היה קר, אבל היה ממש כיף לטייל ביחד.
פתאום ראינו מישהי לבושה בתלבושת מסורתית מפוארת. ביקשנו רשות להצטלם איתה.
אחרי ששבענו ממראות העיר האסורה, נסענו לביקור במקום שהוא באמת אתר חובה לכל מטייל ישראלי בבייג'ין: שוק המשי. זה לא באמת שוק אלא בנין גדול שהוא מרכז קניות ענק (כמו קניון בארץ).
שם גם אכלנו ארוחת צהריים מאוחרת.
על חווית הקניות בסין אספר במפורט בסיפור הבא.
הערב יצאנו לסיור באזור יפה. הרחובות היו ריקים כי היה ממש קר (קרוב לאפס מעלות).
המדריך סיפר שכאשר מזג האויר נעים יותר, הרחובות האלו הומי אדם.
היו שם מרכזי קניות יוקרתיים ורחובות יפים ומקושתים.
על העצים היו נוריות קטנות וצבעוניות שהפכו את הרחוב למיוחד. הקישוט כנראה היה לקראת חג המולד.
אבל עיקר הייחוד של המקום הוא שוק הלילה של האוכל.
גם עליו אספר בנפרד.
אחרי שראינו את שוק הלילה של האוכל, התפצלנו לקבוצות קטנות וכל קבוצה הלכה להסתובב לה באזור.
היה יפה לראות איך נרקמו להם קשרים טובים בין החברים בטיול ויצרו קבוצות שרצו לטייל ביחד.
הקבוצה שאני הייתי בה נכנסה למרכז קניות ענק, רב-קומתי. במרכזו היה עץ מקושט לכבוד חג המולד.
עברנו בכמה חנויות, אבל המחירים היו ממש יקרים (לא כמו בשוק המשי קודם).
במרתף מצאנו חנון מזון וקנינו כל מיני חטיפים ושוקולדים שיהיה לטיול. מאחר וזה מרכז יוקרתי, היו בחנות דברים מיובאים שהכרנו. לנועזים שבינינו היו שם גם דברים שלא הכרנו. אני אומר נועזים, כי לא היה עליהם שום דבר בכתב פרט לסינית (שפה שאותה אנו לא יודעים לקרוא ולהבין). היה צריך לנחש מה יש בפנים לפי התמונה שעל האריזה.
חזרנו לנקודת המפגש ונסענו חזרה למלון, עייפים מכל המראות שראינו היום ומתגעגעים למקלחת ומיטה חמה.
--------------------------------------------------------------------------------------------------
קיבלנו חדרים (שניים בחדר כמובן). לתנומה קצרה והתרעננות.
הציוות לחדרים היה מוצלח וכולם היו מרוצים. בהמשך ראיתי שזה תרם ליצירת חברות טובה בין אנשים שגרו באותו החדר בטיול.
אחרי מנוחה קצרה, עלינו לאוטובוס עם המדריך הישראלי והמדריכה הסינית ויצאנו לטייל.
עצרנו ליד הרחבה הגדולה שנקראת כיכר טיאנמן. הצטלמנו על רקע המצבה והבניינים מסביבה.
היה מעניין לראות את מנקה הרחבה שביצע את עבודת הניקיון על האופנים המיוחדות.
ברור לי שבלי אופניים, אין סיכוי לעבור ולנקות את כל הרחבה הענקית. היא היתה באמת נקייה, למרות המוני האנשים שבה.
הרחבה הייתה מלאה במבקרים, רובם סינים כמובן. ביקשנו להצטלם איתם והם הסכימו בשמחה.
מזג האוויר היה קר, יחסית לארץ אפילו קר מאד (יותר מאשר באמצע החורף בארץ).
ראינו הורים סיניים עם תינוקות על ידיהם שהם לבושים היטב.
המשכנו ללכת לכיוון העיר האסורה שנקראה כך כי הייתה אסורה לכל העם פרט לקיסר סין ולאנשיו.
כבר בהליכה בבוקר הראשון ראיתי שנוצרו קשרים בין חברים בטיול. אני חושב שגם הטיסה הארוכה ביחד, וגם העובדה שאנו עומדים להיות ביחד בשבוע הקרוב, תרמה ליצירת הקשרים בין האנשים.
ליד הכניסה ראינו ילדה קטנה שהחזיקה בדגל סין בנחישות ובגאווה רבה.
עצרנו לתמונה קבוצתית על רקע מבנה הכניסה.
כפי שאתם רואים, היינו לבושים הייטב כדי לא לקפוא בקור המקומי.
מאחור מצד ימין מצולם המדריך הישאלי שלנו שמיר.
המדריך הסביר לנו שחשיבות המבנה נקבעה לפי מספר הדמויות הקטנות שעל גגו.
מישהי הציעה שהיא תצלם במקומי כדי שתהיה גם לי תמונה מהטיול (לרוב אני מאחורי המצלמה וכשאני חוזר מטיול אני לא מופיע בשום תמונה).
היה קר, אבל היה ממש כיף לטייל ביחד.
על חווית הקניות בסין אספר במפורט בסיפור הבא.
הערב יצאנו לסיור באזור יפה. הרחובות היו ריקים כי היה ממש קר (קרוב לאפס מעלות).
המדריך סיפר שכאשר מזג האויר נעים יותר, הרחובות האלו הומי אדם.
היו שם מרכזי קניות יוקרתיים ורחובות יפים ומקושתים.
גם עליו אספר בנפרד.
אחרי שראינו את שוק הלילה של האוכל, התפצלנו לקבוצות קטנות וכל קבוצה הלכה להסתובב לה באזור.
היה יפה לראות איך נרקמו להם קשרים טובים בין החברים בטיול ויצרו קבוצות שרצו לטייל ביחד.
הקבוצה שאני הייתי בה נכנסה למרכז קניות ענק, רב-קומתי. במרכזו היה עץ מקושט לכבוד חג המולד.
במרתף מצאנו חנון מזון וקנינו כל מיני חטיפים ושוקולדים שיהיה לטיול. מאחר וזה מרכז יוקרתי, היו בחנות דברים מיובאים שהכרנו. לנועזים שבינינו היו שם גם דברים שלא הכרנו. אני אומר נועזים, כי לא היה עליהם שום דבר בכתב פרט לסינית (שפה שאותה אנו לא יודעים לקרוא ולהבין). היה צריך לנחש מה יש בפנים לפי התמונה שעל האריזה.
חזרנו לנקודת המפגש ונסענו חזרה למלון, עייפים מכל המראות שראינו היום ומתגעגעים למקלחת ומיטה חמה.
--------------------------------------------------------------------------------------------------
צילם וכתב: רונן הדס
תמונות הטיול נמצאות בדף הפייסבוק של טיולי עופרים, בלשונית "תמונות" באלבום הטיול לסין.
כנסו לדף בהתאם לקבוצת הגיל:
לקבוצה הצעירה 25-43 האלבום נמצא בדף:
לקבוצה הבוגרת 45-60 האלבום נמצא בדף הקבוצה:
